תערוכה קבוצתית – Arachne’s woof

אוצרים: מרי דינאבורג והווארד רוטקובסקי 4 בפברואר - 26 במרץ 2016

אמניות: מיה בלוך, מריה בריו, צ’בללה סלף, אנג’לה פרליי, אלהם רוקני, דניאלה שיינמן, בטי תומפקינס

השיר האפי “מטמורפוזות” מאת אובידיוס המורכב מחמישה-עשר פרקים ובהם כמאתיים סיפורים שהמשותף להם הוא מוטיב שינוי הצורה – מטמורפוזה. בין שלל העלילות מגולל גם סיפור מאבקה של האלה מינרווה באשה צעירה ועניה בשם אראכנה, אשר טענה שהיא בעלת יכולת הטוויה הטובה בעולם.

מינרווה מופיעה במסווה בפני אראכנה ומציעה לה הזדמנות לכפר ולחזור בה מחטא היוהרה, אך אראכנה מסרבת בתוקף. מינרווה חושפת את זהותה האמיתית ומזמינה את אראכנה לתחרות טוויה. אראכנה מנצחת בתחרות, אך מינרווה בזעמה גורמת לאראכנה להתאבד ואז משיבה אותה לחיים בדמות עכביש.

בסיפור אפי זה, האלה מינרווה זוכה ומזכירה לקורא את יחסי הכוחות בין האדם לאלים, הקפריזיות שבאמונה ואת המאבק הפנימי של הכוחות היצירתיים.

לפני שאמנות הטוויה התפתחה וגדלה למימדים תעשייתים, טוויה היתה במשך מאות שנים עיסוק נשי בעיקר ואמנות שנעשתה בתוך כתלי הבית. כיום טוויה ורקמה משמשים אמנים מהמיינסטרים כמו לואיז בורז’ואה, טרייסי אמין, פרנסצסקו ווזולי, ואנדראה זייטל.

מעשה הטוויה יכול להיות גם אנלוגי לטווית סיפור. האמניות המציגות בתערוכה זו, בדומה לאראכנה, מספרות סיפורים אמיצים ובלתי מתפשרים. למרות שהן מגיעות מכל קצוות העולם, הן חולקות תכונה משותפת – הן כולן עובדות ויוצרות ללא התחשבות בטרנדים מסחריים ובציפיות מהמיינסטרים הקיים. התהליך היצירתי שלהן מעוגן בתוך התהליך המסורתי של יצירת דימוי, אולם הפרקטיקה שלהן יחודית ומגלמת הרבה יותר ממברשצ צבע על קנבס. התהליכים היצירתיים הם שוניםף החל מדפוס, תפירה, צריבה, יציקה ריסוס, התזה או שימוש בדימוי קיים, כל אמנית והתהליך הייחודי לה בנפרד אך חופף ומצטלב עם האמניות האחרות בתוך התערוכה.